על השיטה



 מאמרים

תרומתה של שיטת אלכסנדר לסדר היום החינוכי בגני ילדים

גל בן-אור

מבוא:

שיטת אלכסנדר מנחילה הבנה שכלית וחוויתית של עקרונות היסוד שבבסיס התנועה הזורמת והמאוזנת, לעומת שיטות אחרות, הכוללות סדרה, או סדרות של תרגילים המיועדים לשיפור מיומנות זו או אחרת.

שיטת אלכסנדר קושרת בין האופן שהילד משתמש בעצמו לבין איכות תפקודיו בכל תחומי החיים. בכך, היא מסייעת ליצירת התנאים המאפשרים תפקוד הולם במרחב החיים.

באופן מעשי ניתן לראות זאת במגוון פעילויות החל מהשפעה ישירה על ישיבה נכונה בכיסא, ושימוש בכלי כתיבה ומעבר לכך בתרומה לשליטה טובה יותר בהתנהגות, אימפולסיביות ובשיפור הבטחון העצמי.

למידת עקרונות השיטה בגיל צעיר באופן בו אנו פועלים, מאפשרת לילד להטמיע אותם בקלות, בטבעיות ובהנאה. על-ידי כך משפרת הלמידה את איכות חייו, מעלה את רמת תיפקודו וחוסכת ממנו את התהליך הממושך של תיקון ליקויים נרכשים בגיל מאוחר.

תהליכים אלו יביאו בטווח המידי להכנה טובה יותר של הילד לכיתה א' ומעבר לכך יציידו אותו בכלים משמעותיים שישרתו אותו כל חייו.

על דרכי הלימוד של שיטת אלכסנדר לילדים

עקרונותיה של השיטה נלמדים באמצעות פעילויות משחקיות כגון: ציור ביד שמאל, דיבור ב"שפה הפוכה", שימוש בשפת הב', סיפורים המבוססים על התנסויות בחיי יום-יום, המצאת סיפורים, עבודה עם בובות, דרמה יוצרת, תנועה, פעילויות מוסיקליות.

כל פעילות תלווה בשיחה: מה קרה לי? מה הרגשתי? מה למדתי? מה לא הבנתי? וכד'.

להלן, ראשי פרקים לתכנית המיועדת לילדי גן בגילאי 3-5. אפשר להתאים את התכנית גם לילדים בגן חובה ובכיתות גבוהות יותר.

נושא מבוא: רכישת אמונם של הילדים והסכמתם להדרכה ידנית של המורה

על-מנת ללמד את שיטת אלכסנדר יש להשתמש במגע יד מנחה של המורה. הנחייה זו מתרחשת על-ידי יצירת תנאים מתאימים לכך.

אנחנו ערים לקושי של עבודה הקשורה במגע בילד ולכן התאמנו פעילויות מגוונות הקשורות ברכישת אמונם של הילדים ושל ההורים וקבלת רשותם והסכמתם, מתוך הבנה שכדי ללמוד בשיטה הזאת צריך להיעזר בהדרכה ידנית של המורה. רק באופן זה ניתן לסמן ולהנחות את הילד בכיוונים הנכונים ולתת תוכן וביטחון להנחייה המילולית.

הכרה בכוחו של הרגל

כל תינוק בריא נולד עם יכולת להשתמש נכון בעצמו (גם לתינוקות פגועים יש פוטנציאל להשתמש יותר נכון בעצמם). אבל, כבר מגיל צעיר מאוד מפתח הילד מערכת הרגלים שמשנה את השימוש-המולד-הנכון בעצמו. ההרגלים הופכים להיות חלק ממנו והתחושה היא שאי אפשר אחרת: "אבל אני רגיל ככה" - משפט ידוע ומוכר לכולנו. כוחו של ההרגל מתבטא גם בחיוב שבחיינו וגם בשלילה: מצד אחד הוא שומר עלינו ונותן ביטחון ומצד שני מקבע אותנו ועלול לפתח נזקים גופניים, נפשיים, שכליים. קשה להשתחרר מההרגל ולצאת אל הבלתי ידוע.

בנושא זה ברצוננו להדגיש את הכבוד שאנו רוחשים לכל אדם ככלל ולילדים בפרט. אנחנו ערים לעובדה שיש להתייחס בעדינות רבה להרגלים של הילדים ולא להעמידם במצבים לא נעימים: לא כלפי עצמם, לא כלפינו ולא כלפי חבריהם (עניין זה נכון לגבי כל הנושאים ולגבי כל עבודתנו אבל בנושא זה הוא מודגש במיוחד עקב מורכבותו).

במהלך העבודה על הנושא ניפגש בהרגלים של עצמנו, נכיר אותם ואת כוחם, נפתח אצל הילדים הרגלי עבודה, כישורים ויכולות: קשב של הילד לגופו, לעצמו ולזולתו, שיתוף פעולה, גמישות מחשבה ופתיחות. הרגלים אלה ישרתו את הילדים ואותנו ויש להניח שבמשך הזמן יקרינו על העבודה בכל השיעורים בבית-הספר, ובכל מרחב החיים.

הכרה בכך שההערכה החושית שלנו מוטעית

הגוף שלנו אמור לתפקד כמערכת אחת שיש לה "הנהלה" אחת וכל חלקיה נמצאים ביחס מסוים לגבי ה"הנהלה" הזו. כשמערכת ההרגלים שלנו מתחילה לנהל את חיינו יש סטיות מן המרכז. סטייה זו הופכת להרגל והיא נרשמת אצלנו כדבר "נכון". ילד המחזיק את ראשו מוטה לצד ימין אינו חש זאת כסטייה אלא כדבר נכון וכשמחזירים את ראשו למרכז זה נראה לו "לא נכון" ונרשם אצלו כסטייה שמאלה. יש לנו הערכה לא נכונה לגבי המתרחש בתוך גופנו ולכן שיטת אלכסנדר עובדת גם בעזרת מראות ובכך מפתחת התבוננות והערכה תחושתית מדויקות יותר.

גם כאן יש להתייחס בעדינות רבה ולא להעמיד את הילדים במצבים לא נעימים.

בנושא זה נעסוק בלימוד על החושים (כמובן בהתאם לגיל הילדים), השימושים השונים בהם והאפשרויות של שילוב השימוש בשני חושים או יותר. לנושא זה נכניס את השימוש במראות. המראה הִנה עזר רציני וחשוב לעבודה בשיטת אלכסנדר. אלכסנדר עצמו השתמש במראות הן במהלך גיבוש רעיונותיו והן כדי להוכיחם לאחרים.

נושא זה יוצר תנאים לחיזוק הביטחון העצמי של הילד בכל תחומי תפקודו.

עכבה, השהייה (בלימה ואי עשייה)

עיקרון זה מגלם בתוכו את המפתח לשינוי. עצם השהיית התגובה המיידית ואי-עשיית דבר לאחר קבלת גירוי לפעולה, מאפשרת את השימוש באמצעים החדשים ואת השחרור מן ההרגל. ה"עצירה לרגע" הינה הצעד הראשון לבחירה חופשית המאפשרת לילד לבחון ולבחור את דרך פעולתו.

גם פה יש השלכות שונות של הנושא אל מרחב החיים. אנחנו מתכוונים בעזרת משחקים, סיפורים, הקניית מושגים כמו אלטרנטיבה (קיום אפשרות אחרת), רב-כיווניות וכדומה, לסייע לילד להבין - במחשבה ובגוף - את העיקרון.

הבנת תפקידו של הפיקוד הראשוני (Primary Control) ושיקומו

ה"הנהלה" המפעילה את המערכת הפסיכו-פיזית הנקראת בן-אדם מתקיימת ביחס שבין הצוואר, הראש והגב. כל חלקי הגוף פועלים ביחס מסוים כלפי המרכז הזה. למשל: הראש נמצא לפנים ולמעלה באופן יחסי לצוואר. העקבים נמצאים בצד האחורי ולמטה וכך הלאה.

"הנהלה" זו נקראת פיקוד ראשוני והוא נמצא בתנועה דינמית היות והיחס בין הצוואר, הראש והגב משתנה עם כל תנועה, עם כל מחשבה או רגש שעוברים בנו.

במהלך הלמידה תשולב עבודה בתנועה, עבודה בדרמה יוצרת ומשחקים הקשורים למערכת שלמה הפועלת מתוך מרכז אחד (המוח שמפעיל את המחשב, המלך שמפעיל את הממלכה וכדו').

הנחיית הכיוונים

כדי לעזור לניהול נכון של הגוף בכל רגע נתון, פיתח אלכסנדר שיטה להנחיית הפיקוד הראשוני, הנקראת "הנחיית הכיוונים". זוהי פעילות מחשבתית המערבת את הנפש ואת הגוף כאחד. אלו מחשבות שמחוללות שינויים בגוף. בגלל ההרגלים הקלוקלים שלנו אין כיווני הגוף והנפש שלנו פועלים נכון, אינם מנהלים מערכת גופנית נפשית בריאה וגורמים נזקים כמו: כאבי גב, ראש, ברכיים, אי שקט וכדומה. כאן אנחנו לומדים לתת הנחיות, בעזרת המחשבה, העוזרות לגוף להתארגן נכון בתוך עצמו, ולהגיע לאיזון טוב יותר בתחומי המחשבה, ההרגשה וההתנהגות.

נושא זה מופיע בצורות שונות וברמות שונות: יש כיווני מחשבה, כיווני דרך, כיוונים של הגוף. יש כיוונים "מוחלטים" של כדור הארץ - מזרח, מערב, צפון, דרום - ויש כיוונים פרטיים שלי כלפי חוץ: ימין, שמאל וכדו', ויש כיוונים הנמצאים בתוך הגוף.

נושאי משנה שנכנסים לכאן הם: סימטרייה, גבולות ו/או חוסר גבולות, יחסיות. הלימוד ייעשה גם כאן בצורות שונות וברמות שונות, בהתאם לילדים, בעזרת משחקי הליכה, ישיבה, תנועה, ציור, חשיבה וכדו'.

לסיכום: כמו שיטת אלכסנדר עצמה, גם התכנית הזאת נאמנה עד מאוד לתכנים הבסיסיים שלה מחד גיסא, ומאידך גיסא - מתגמשת עד מאוד בדרכי הוראתה-למידתה בהתאם לגיל הילדים, מצב הכיתה באופן כללי ומצב הרוח ברגע נתון של זמן. בצד לימוד מדויק של עקרונות מתאפשרת העברת הפעילות מנושא לנושא בהתאם לתנאים של אותו יום.

גל בן-אור, מורה לשיטת אלכסנדר


נספחים

א': פרטים על פ.מ. אלכסנדר: 1965-1869

פרדריק מתיאס אלכסנדר נולד באוסטרליה והיה שחקן שהופיע במחזות של שקספיר. במשך הזמן התחיל להצטרד ולא יכול היה להופיע על הבמה. הוא טיפל בעצמו בשיטות שונות, אבל כל פעם שהיה עולה על הבמה היה מצטרד מחדש. אחרי שהתברר לו שאינו יכול לעזור לעצמו בשיטות הקיימות, התחיל לחקור את התנהגותו. השאלה המרכזית שעמדה בפניו היתה: מה אני עושה בגוף שלי, שגורם לי להצטרד? אחרי שנים של מחקר, של התנסויות וטעויות והתחלות חדשות, גילה אלכסנדר מספר חוקים המפעילים את הגוף ונוכח לדעת שאם הוא מפעיל את גופו לפי חוקים אלה, משתפר מצבו: הצרידות נעלמת, הגוף מתפקד בצורה משופרת, מצבי רוחו נעשים נינוחים ואיכות חדשה נכנסת לחייו.

בשלב זה התחיל לעבוד עם אנשים אחרים וכך נוצרה שיטה הקרויה על שמו.

שיטת אלכסנדר נפוצה בארצות רבות וקנתה לה חסידים רבים. בשנות השישים של המאה שעברה הגיעה גם לישראל. באנגליה ובארה"ב היו ניסיונות - שהוכתרו בהצלחה - לשלב את השיטה במסגרת פעילות בית-הספר; גם הפילוסוף המפורסם ג'ון דיואי כתב הקדמות לכמה מן הספרים של פ.מ. אלכסנדר בהן הדגיש את חשיבותה של השיטה ואת תרומתה האפשרית לחינוך.

ב': ציטוט מהספר "השימוש הנכון בעצמי" מאת פ.מ. אלכסנדר

"שימוש נכון ב'אני' הוא בעל השפעה חיובית על התפקוד הכללי. השפעה זו אינה רק מתמשכת אלא גדלה והולכת ככל שעובר זמן, ובכך הופכת להשפעה קבועה המעלה כל הזמן את רמת התפקוד ומשפרת את צורת התגובה.

לשימוש לקוי בגוף יש השפעה מזיקה: הוא מוריד את רמת התפקוד הכללי וכך הופך להשפעה קבועה. השפעה זו מפריעה לכל הפעילות התפקודית הנובעת מתגובתנו לגירוי, מתוך ה'אני' ומחוצה לו ויש לה תופעה שלילית על כל תגובה.

ג: פטריק מקדונלד - אחד מתלמידיו הבכירים של אלכסנדר - אמר בספרו "טכניקת אלכסנדר כפי שאני רואה אותה":

"מקובל לחשוב שטכניקת אלכסנדר באה לשנות את הפעילות הקשורה ביציבה של הילד ואכן כך אפשר לראותה. אלא שהיא עוסקת בהרבה יותר מזה: זוהי טכניקה לשינוי התגובה של הילד על גירויים מהסביבה, ומכאן שאפשר ליישם אותה בכל קשת הפעילויות האנושיות, בין אם מדובר בתהליכים מחשבתיים ובין אם מדובר בתהליכים הקשורים בעיקר בפעילות שרירית".




בחזרה לרשימת המאמרים



לראש הדף





 

 
   
עמותת ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר בישראל  |   טלפון: 03-5226172  |   ת.ד. 16163, תל-אביב 61161
   
על התמונה והשיטה