ארגון המורים



 ביטאונים

ביטאון מס' 10 - מאי 2003


תוכן העניינים:


בחזרה לרשימת הביטאונים



דבר המערכת

לחברים שלום,

עם חילופי התפקידים בארגוננו, אנו מבקשים להודות מעומק הלב למאיר עמית על שנים ארוכות בהן כיהן כיו"ר הארגון, תוך כדי מילוי המטלות הרבות הנדרשות בתפקיד זה.

באותן השנים מאיר ערך את ביטאוננו במסירות ובנאמנות, תמיד עם חיוך וברוח טובה. במקביל המשיך לנהל את בית ספרו ולהכשיר מורים. בקשתו של מאיר לאתנחתא מכל פעילות ציבורית בארגוננו למשך התקופה הקרובה התקבלה בהבנה. זו ההזדמנות מאיר, לאחל לך שנים רבות של עבודה פורייה.

במערכת הצטברו מאמרים רבים, בהם גם תרגומי מאמרים. אחדים מובאים בביטאון זה והאחרים יובאו לדפוס בביטאונים הבאים. לבקשת המערכת, יש להגיש את החומר כשהוא מוכן להדפסה, לאחר הגהה ועריכה וללא צורך בתיקונים. ניתן להגיש את החומר על דיסקט. הדברים המובאים לדפוס הם באחריות כותביהם. במאמרים בכלל ובמאמרי תגובה בפרט, אנו מבקשים ניסוח ענייני ללא גוון אישי.

בביטאונים יינתנו דיווחים שוטפים של הוועדות השונות. המערכת תקבל בברכה הצעות, הערות והארות לגבי אופיו של הביטאון וכן בכל נושא רלבנטי לציבור המורים.

חוה אביבי

בחזרה לראש העמוד



משולחנו של היו"ר - גל בן-אור

לחברי הארגון שלום רב,

מספר חודשים עברו וחשבתי לנכון לשתף אתכם במתרחש בארגון, ובוועדות השונות שקמו.

לפי הבנתי, אנו נמצאים בתחילתו של תהליך התחדשות שמטרתו ניסיון להבין את צרכי חברי הארגון וציפיותיהם ומתוך כך לגייס את המשאבים הארגוניים על מנת למלא ציפיות אלה.

כמו בכל תהליכים של שינוי גם כאן לוקח זמן למצוא את האיזונים הנכונים ואני משתמש במכתבי זה ומבקש מצד אחד, להתאזר בסבלנות ומצד שני להתגייס ולתרום – כל אחד על פי יכולתו ומרצו.

הועדות שקמו עסוקות בשלב זה בעיקר בהתארגנות, בהטווית מדיניות והגדרת מטרותיהן.

אני מביא כאן סיכום קצר של כל אחד ממרכזי הועדות:

ועדת שיווק: מרכזת נילי בסן. חברים – תמר אשתר, עמיר בינדר ואלונה כהן.

הקו המנחה את הועדה הוא הפעלת תוכניות שיווקיות איכותיות בעלות נמוכה שיתבססו בעיקר על הפעלת מתנדבים מקרב חברי הארגון.

התוכניות תהיינה בעיקר כאלה שתשרתנה את כלל חברי הארגון ופחות את צרכי כל פרט בנפרד. אין בכוונת הועדה "לדאוג לעבודה" לחברי הארגון, אלא ליצור מודעות ציבורית לקיומה ולאפשרויותיה הרבות של טכניקת אלכסנדר.

בשלב הראשון מתמקדת הועדה בגיבוש זהות שיווקית, הגדרה מדויקת יותר של המטרות כולל סדרי עדיפויות ותקציב שיווק שיועבר לאישור לועד הארגון.

בין המטרות המיידיות לביצוע:

  • יצירת פרוספקט תדמיתי לארגון שיוכל לשמש את כל חברי הארגון בבואם להציג את טכניקת אלכסנדר בפני גורמים חיצוניים.
  • יצירת כרטיס אישי לכל חבר ארגון המאשר את השתייכותו לארגון ועליו שמו.
  • נסיונות לקבל ייצוג בתוכניות טלויזיה ורדיו .
  • תרגום והפצת ספרו של אלכסנדר The Use of The Self וכן לעניין גורמים ברדיו, בטלויזיה ובעיתונות.
  • גיוס מחדש של מורים לטכניקה אשר עדיין אינם חברי הארגון.

כל אחד מכם מוזמן להצטרף ולתת כיוון.

ועדת ארגון למקצועות הרפואה המשלימה: מרכז אבי גרניט, חבר גל בן-אור.

הועדה החלה את עבודתה בפגישה עם יו"ר ארגון הגג, יאיר שמר, לאחר מכן נערכה פגישת ועד של ארגון הגג, בה הוחלט לקבל את ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר כחברים. באותה פגישה נתבקשנו להוסיף קורס רפואה מערבית לקורסים להכשרת מורים לטכניקה.

בהתאם לבקשה זו הוחלט ע"י כל מנהלי הקורסים בארץ להוסיף קורס רפואה מערבית בהיקף של כ – 60 שעות כחלק משעות הלימוד התאורטי במסגרת הקורסים להכשרת מורים.

הקורס יכלול: אנטומיה, פיזיולוגיה ופתולוגיה ויערך מתוך ניסיון להעביר נושאים אלה בראיה מערכתית כך שיתאימו להשקפת העולם האלכסנדרינית. הקורס יערך ככל הנראה באופן מרוכז לכל תלמידי הקורסים לטכניקה, במשך שלוש שנים, 3 – 4 ימי לימוד מרוכזים בשנה. קיומו של הקורס לרפואה מערבית מהווה בסיס למשא ומתן מול משרד הבריאות בדרך לקבל הכרה ממשלתית.

הקורס יהיה פתוח גם למורים לטכניקה, חברי ארגון המורים, שיהיו מעונינים בכך. פרטים נוספים כגון תאריך, זמן, מקום ומחיר יפורסמו בהמשך.

בשאלות ניתן לפנות לגל בן-אור.

ועדת מפגשי עבודה והשתלמויות מורים: מרכזים - ריקה כהן ואורי עשת.

הועדה תיזום מפגשים שונים כגון:

- מפגשי מורים בכירים בכדי לקדם את ההבנה בין מרכזי בתי הספר מפגש אחד התקיים בהצלחה ומפגש שני יתקיים בתחילת יולי.

- מפגשי מורים אליהם יוזמנו המורים החברים בעמותה.

- מפגשים באזורים שונים בארץ לשיתוף פעולה ועבודה מעשית בין המורים. המרכזים האלו ינוהלו על ידי מורים (לא על ידי מנהלי בתי הספר), הם יפעלו בחסות העמותה והמידע על הפעילות יישלח ממזכירות העמותה. ההצעה היא שמפגשים אלו יתקיימו אחת לחודש ושבכל מפגש יהיה נוכח לפחות מורה בכיר אחד שיעזור בניהול המפגש.

לסכום דברי, ברצוני להצטרף בתודה חמה למאיר על שנים של תרומה ותמיכה בארגון ובפרסום הביטאון ולאחל המשך דרך מוצלחת ופורייה. בד בבד ברצוני להודות לועד החדש ולצוות שהולך ומתגבש, על העבודה המושקעת והרצון הטוב לשאת בנטל העבודה הארגונית מתוך ראיית טובת כלל המורים לטכניקה בארץ.

בחזרה לראש העמוד



אתר האינטרנט של ארגון המורים - נעמי אשל

האתר שלנו פועל למעלה משנה וברצוני לעדכן את חברי הארגון.

בחודש האחרון התוסף לאתר פרק המכיל את תוכן כל הביטאונים של העמותה שיצאו עד עתה והוא יתעדכן בכל פעם שביטאון חדש יצא לאור.

לא ידוע לנו מספר הגולשים שנכנסו לאתר כי עד כה לא היה מותקן מונה בכניסה לאתר. בכוונתנו להתקין מונה כזה שיתן לנו מושג לגבי מספר הנכנסים לאתר.

כתובת האתר ניתנת לכל מי שמחפש את המילה או צירוף מילים המכיל את המילה "אלכסנדר". יצוין שהאתר מופיע בעדיפות גבוהה יחסית ברשימת האתרים העונים על חיפוש כזה.

ברצוננו להוסיף בכניסה לאתר לוח מודעות, בו יתפרסמו הודעות שונות לגבי פעילויות העמותה: השתלמויות, קורסים ומפגשי מורים. אשמח גם לפרסם בלוח מודעות זה מידע על הנעשה בחו"ל, ספרים ומאמרים חדשים שהתפרסמו וכדו' – אם למישהו יש מידע על כך.

אנו מקבלים משוב מאנשים שנכנסים לאתר ואשר יוצרים קשר דרכו: קבלנו מספר לא מבוטל של פניות מורים שביקשו ששמם ייכנס לרשימות. אנו מעדכנים את הרשימות באופן מרוכז אחת ל- 6 שבועות, לאחר שעתר, מזכירת הארגון, מאשרת את השמות ואת חברותם בארגון.

מספר פונים התלוננו שקשה לקרוא את האותיות באתר. ההערה במקומה ואנו מטפלים בה כך: אנו נשנה את הרקע לגוון בהיר יותר כך שיהיה יותר קריא. בינתיים, כל אחד יכול לשנות את הרזולוציה של המסך במחשב שלו ועל ידי כך להגדיל את גודל הפרטים על המסך, זה יקל על הקריאה. מי שפנה בעניין זה קיבל תדריך מדויק כיצד לשנות את הרזולוציה במחשב שלו.

מספר גדול יחסית של פונים התעניין בתוכנו של האתר ונהנה לגלוש בו. חלק מהפונים ביקש עזרה במציאת מורה או קורס לאלכסנדר. במקרה כזה אני מפנה את השואל לדף באתר המכיל את רשימת המורים באזור מגוריו. אנא דווחו אם הגיעו אליכם פונים דרך האתר. ככלל, אנשים שיוצרים קשר דרך האתר, מגיעים לשלוש כתובות: למזכירת הארגון – עתר, לבונת האתר – רחל ואלי – נעמי. בדרך כלל אני עונה לפונים תוך יומיים, לאחר הברור המתאים עם רחל, עתר או עם יו"ר העמותה, בהתאם לנושא.

נעמי אשל – עורכת האתר

בחזרה לראש העמוד



הכנס המקצועי הראשון למטפלים ברפואה המשלימה בישראל - מילות סכום – חוה אביבי

הכנס אורגן ונוהל ע"י ארגון הגג למקצועות הרפואה המשלימה והירחון "חיים אחרים".

השתתפו הרופאים והמטפלים המנהלים את מרפאות הרפואה המשלימה בבתי החולים ובקופות החולים וכן גם דר' ברוך יהודה המלווה את תהליך החקיקה מטעם משרד הבריאות.

השתתפו אנשים המלווים את תהליך החקיקה מתחילתו (לפני 10 שנים ומעלה), בהם פרופ' אבשלום מזרחי והשופט בדימוס שלמה שהם, וכן מטפלים שונים בתחום הרפואה המשלימה. שר הבריאות התנצל על העדרותו עקב השתתפותו בכנס בינלאומי ושלח את ברכתו החמה.

מושב א' – הפתיחה

פרופ' בנטביץ – מומחה באימונולוגיה, פרופ' מן המניין בפקולטה לרפואה בירושלים ומנהל את חקר האיידס בארץ. פועל שנים למען שילוב הרפואה המשלימה עם הרפואה הממוסדת וזה היה נושא הרצאתו.

מושב ב' – סוגיות מקצועיות ברפואה המשלימה

ניתנו מספר הרצאות והדגמות בתחומים שונים ע"י העוסקים בהם: פסיכולוגים, רופאים, מטפלים בשיאצו ועוד.

התקיימו גם שני פאנלים:

  1. חזון הרפואה המשלימה בקופות החולים ובתי החולים בשנות ה-2000.
  2. הצעות חוק ברפואה המשלימה והשפעתן על עתיד הרפואה המשלימה בישראל.

נערכו גם הדגמות והתנסויות בשיטות תנועה ומגע. אבי גרניט ייצג אותנו בכבוד רב בהרצאתו, בה נכחו כ-60 איש שהביעו סקרנות והתעניינות.

מושב ג' – "בריאות האישה בראי הרפואה המשלימה"

במושב זה שולבו בחלק מההרצאות מידע ומחקרים קונבנציונליים הקשורים בנושא הנ"ל.

לסיכום – הכנס היה מוצלח ומעניין מאוד וחשוב שנטלנו בו חלק.

בחזרה לראש העמוד



חדשות חו"ל - לינדה הרמלין

עיתון ה-"סטאט" – ינואר 2003

  • המורים באנגליה ממשיכים לבדוק את הדרישות של ארגון גג ממשלתי להצטרפות של ה- "STAT" לארגון. ישנם דיאלוגים מאוד דומים לשלנו וישנה התקדמות בנושא. כרגע הם משלימים את הכנת המסמכים הדרושים לכך בשיתוף פעולה של מורים העושים את העבודה בהתנדבות.
  • ישנו מאמר שנכתב ע"י היו"ר לשעבר של ה"סטאט" בנוגע ליחס והתנהגות בין מורים ותלמידים פרטיים זאת עקב עליה במספר התלונות שנתקבלו לאחרונה. בין הנקודות שהועלו: אין למורה לאלכסנדר להשתלט או להפעיל כח על תלמיד בגלל היותו כביכול ממעמד עליון בזכות היותו מורה. כמו כן ישנו דגש לחשיבות הגבולות המקצועיים ואי-ערבוב שיטות אחרות עם הוראת טכניקת אלכסנדר.

    תחום בעייתי – כאשר המורה מתנהג בצורה ידידותית ונאותה בשיעור אלכסנדר ומעצים ומפנה את היחס למשהו יותר עמוק ואמוציונלי שלגמרי לא מתאים ללימוד אלכסנדר אלא קשור יותר לתחום מקצועות הפסיכותרפיה. עד עכשיו לא התייחסו לזה מספיק מכיוון שאנחנו נחשבים לאנשי חינוך. אמנם היום בכל מוסדות החינוך מתייחסים לעניינים אלה בכובד ראש ויתכן שמורים לאלכסנדר ימצאו את עצמם מסובכים כאשר הם חוצים גבולות והם עצמם לגמרי לא מודעים לנזקים העלולים להיגרם. – למעונינים במידע נוסף בנושא, ניתן למצוא באתר ה"סטאט" באינטרנט.

  • ישנה כתבה של מורים שמלמדים אלכסנדר במשרה מלאה בבית ספר למשחק. המורים מתארים את העבודה, הסטודנטים מחויבים להשתתף בשעורי אלכסנדר אשר מתנהלים כמו כל מקצוע אחר כולל עבודה כתובה. הקורס באלכסנדר הוא קורס חובה. הטכניקה רלבנטית וחשובה כבסיס ללימודים בכלל בבית הספר למשחק.
  • יש שני מאמרים בנושא חינוך בהתנסות באלכסנדר בבית ספר רגיל – ילדים בגילאים 5-10 וכן עבודה עם ילדים בבית ספר פרטי בגילאים 3-11.
  • "קוריוז" - היה ניסיון לחשב את המשקל הממוצע של ראש של לאדם קרח לפי ארכימדס (בתוך דלי מים) – התוצאה כ – 4.25 ק"ג.
  • בין המכתבים יש דיווח על מחקר מעשי עם חולי פרקינסון. החולים חולקו לשלוש קבוצות (כל החולים קיבלו תרופות).

    קבוצה ראשונה קיבלה תרופות בלבד, קבוצה שניה קבלה שעורים באלכסנדר וקבוצה שלישית קבלה כמות דומה של טיפולים במסאג'. התוצאות הרפואיות שנתקבלו:

    סדרת שעורים בטכניקת אלכסנדר מביאה להטבות מתמשכות אצל חולי פרקינסון. ההטבות המתמשכות הן כתוצאה של יישום הכלים של הטכניקה בחיי היום-יום. מגע והתייחסות בלבד לא מובילים להטבות מתמשכות.

    מסקנה – יש סיכוי טוב שט.א. תעזור בהתנהלות טובה יותר לאנשים מוגבלים.

בחזרה לראש העמוד



דרך אגב, מה עם הגב - אבי גרניט

נושא הפיקוד הראשוני וההוראות לפיקוד הראשוני, הוא נושא שנכתב עליו רבות בספרים וכן גם במאמרים, אך הוא נושא שלא קיימת הסכמה לגביו. ההתייחסות אליו שונה בבתי הספר השונים בארץ ובעולם. זה ניכר בפגישות מורים בארץ, בקונגרסים בינלאומיים וכן גם בבטאונים השונים. ברצוני להתייחס לנושא הפיקוד הראשוני, להביע את דעתי עליו ולנסות לפשט ולהבהיר אותו.

הפיקוד הראשוני הוא מנגנון שנמצא אצל כל אדם. פ.מ. אלכסנדר לא המציא אותו, מנגנון זה היה קיים תמיד. אלכסנדר זיהה את המנגנון, הבין את השפעתו על תפקוד האדם והבין שיש צורך ללמוד כיצד להפעיל את הפיקוד הראשוני בדרך המתאימה. הוא טבע את המושג ותרם את תגליתו לאנושות.

מנגנון הפיקוד הראשוני כולל שלושה איברים: צוואר, ראש, גב. מנגנון זה יכול לפעול בצורה מעוותת ובכך הוא גורם נזק לאדם. מנגנון זה יכול לפעול בצורה יעילה ומועילה ובכך הוא משפיע לטובה על איכות החיים ותפקודו של האדם.

אלכסנדר הבין שהוא, כמו רוב בני האדם, מפעיל את מנגנון הפיקוד הראשוני שלו בדרך שהזיקה לו. הוא הבין שדבר זה ניתן לשיפור, ופיתח שיטה כיצד לעצור את הדרך המזיקה של פעולת הפיקוד הראשוני וכיצד להפעיל מנגנון זה בדרך קואורדינטיבית, הרמונית ומועילה.

ההוראות לפיקוד הראשוני שאלכסנדר הנחיל לנו הן:

לתת לצוואר להיות חופשי,

כדי – לתת לראש להוליך לפנים ולמעלה,

כדי – לתת לגב להתארך ולהתרחב.

כלומר, ישנן הוראות פעולה לשלושת החלקים של הפיקוד הראשוני והן בסדר מסוים. אלכסנדר הוסיף וטבע בנושא זה את הביטוי "הכל כאחד ואחד אחרי השני", כלומר למרות שיש תהליך, יש לראות את ההוראות כרצף רעיוני של יחידה אחת שלמה, שבין איבריה יש יחסי גומלין דינמיים וכל איבר משלושת האיברים האלה חייב להיות פעיל בעצמו ולפעול בהרמוניה עם שני האיברים האחרים.

ברצוני להסביר נקודה זו. פעמים רבות אני שומע וקורא התנסחויות לפיקוד הראשוני כמו: "הראש הוא בלון הליום והגב הוא חוט שעולה בעקבותיו". או: "חוט משי הזהב שתלוי מעל ראשנו ואנו נמשכים בעקבותיו". או: "הראש הוא מוביל והגב הוא כמו צל בעקבותיו". המשותף בהתנסחויות אלה הוא שהראש מושך את הגב. לדעתי ישנה פה החמצה בהבנת חלקו של הגב בפיקוד הראשוני.

ארחיב את דעתי בנושא תפקידו של הגב בפיקוד הראשוני. לדעתי הגב הוא האיבר שמהווה את מרכז הכוח והאקטיביות של מנגנון הפיקוד הראשוני. תפקידנו, ע"י שינוי הכיוונים של הפיקוד הראשוני, לאפשר לכוח ולדריכות של הגב להשתחרר ולבוא לידי ביטוי.

אצל מרבית האנשים, הצוואר נוטה להיות מכווץ וגורם לראש להינעל בכיוון הגב. דבר זה גורם לגב להתקצר, להיות צר ולשקוע. לכן, כדי להפסיק תהליך מזיק זה, יש לעודד את הצוואר להיות חופשי. צוואר חופשי ייתן לראש להשתחרר בכיוון לפנים ולמעלה ואז הגב יקבל את ההזדמנות לשוב לפוטנציאל שקיים בו – והוא לשוב להתארך ולהתרחב.

זאת אומרת, יש לאפשר לדחף הטבעי האנטי גרביטי של הגב לבוא לידי ביטוי. במילים אחרות, לסלק את ההפרעה של לחץ הצוואר והראש לכיוון הגב, ואז הגב יוכל לשוב ליכולת הטבעית שלו.

אך גם בכך אין די, יש לשגר הוראות אקטיביות ודינמיות לגב להתארך ולהתרחב. לעיתים דרוש זמן ואימון רב עד אשר הגב יחזור לתפקד כפי שהוא יכול.

כדי לחזק את הנאמר לעיל, אביא מספר ביטוים לשוניים בהם הגב מבטא כוח:

יש לו גב

יש לו גב כלכלי

יש לכם גב בטחוני

יש לי גב חברתי

ולהפך – מי שאי אפשר לסמוך עליו מתארים בביטויים:

אין לו גב

אין לו גב כלכלי

אין להם גב ביטחוני

הוא חסר עמוד שידרה

לסיכום: לדעתי, כדאי גם בתפיסה המחשבתית וגם בשימוש הפסיכופיזי, לשנות את התפיסה לגבי הפיקוד הראשוני. במקום לחשוב על הראש כמוביל והגב עוקב אחריו, יש לפעול ולחשוב על הראש כהולך לפנים ולמעלה, מאפשר לגב להתארך ולהתרחב ולצמוח, דבר שישיב לגב את היכולת הטבעית שלו להיות אנטי גרביטי.

כאשר תפיסה זו, של הגב פעיל ואקטיבי, נמצאת ביסוד העבודה של המורה והתלמיד בשעת השיעור, עבודתם תהיה שונה לחלוטין, מעבודה לפי תפישה של ראש מושך גב. ביסוד עבודתם תהיה מגמה של פעילות

ודחפים אנטי גרביטיים (כוח מהקרקע ולמעלה) ודחפים צנטרפוגליים

(כוח מהמרכז והחוצה לכיוון קצוות הגוף).

ניסיון לפעול כך, שהגב פעיל ואקטיבי בשעת שיעור אינו קל כלל ועיקר, אך דרך עבודה זו פותחת אפשרות לעבודה אחרת בה יש סיכוי טוב יותר לגוף להיות מכוון כלפי מעלה נגד הקרקע, בשעת השיעורים ובפעילות היום-יום.

בחזרה לראש העמוד



השימוש שאנו "עושים" כמורים בהכוונת כיוונים - יוסק'ה אדמוני

לא לשוא עיטרתי את המילה "עושים" במרכאות כפולות, שכן, "העשייה", או נכון יותר "עשיית היתר" משמשת כאמירת מפתח בהוראת הטכניקה שלנו.

אנו משננים לתלמידינו: "הניחו/אפשרו/תנו לצוואר להיות חופשי" והם תוהים וחסרי אונים מול הניגוד שבין הרגלם "ותחושתם" שמבלי לעמול (ולהתעמל) אי אפשר להשיג תוצאות, לבין ההנחיות "החדשות" שלנו.

לא אחת אנו שומעים מתלמידינו את התחינה – "אז מה לעשות?" (או, "איך עושים את זה"?) וכשהם מתבקשים להפחית בהחזקה אנו מקבלים את תשובתם: "אני לא עושה כלום", כלומר "אני לא מחזיק ולא מתאמץ".

יש בינינו בעלי רצון המעונינים "להביא" את התלמיד אל האיזון הטוב ע"י "הכוונת כיוונים" וכוונותינו כמובן טובות. אלא, שבטעות אנו נסחפים "בהובלה" אל המקום הנראה לנו כנקודת איזון והתפקוד הראשוני, אבל... לפי איזה סרגל, מחוגה, או כל כלי מדידה אפשר לעשות זאת? מה שנוכל להצהיר בוודאות, שאחרי 3 שנים – במכון להכשרת מורים – הגענו קרוב לנקודת איזון זו וחשנו בהתרחשותה. אבל, איננו מבינים כיצד הפלא הזה עובד, מקסימום אנו יודעים מה הם התנאים המאפשרים לו שימוש מאוזן והרמוני.

משימתנו היא להביא את התלמידים לנקודת איזון הזורמת בתוכם מאז שחר היוולדם, בהתחשב בהפחתת גורמים כמו דאגה, כעס, עלבון, חרדה וכדומה שלא יפריעו למכניזם המופלא, הקסום, האדיר, הלא מובן והלא נתפס בהבנתם, כי הוא בגדר "יסוד הבריאה".

איך אנו יכולים לפזר את הערפל, ולמתן את הציפיות הגדולות של תלמידינו לתוצאות "מידיות וטובות"? איך אנו מכוונים אותם חזרה אל מקורות "המעיין" הזורם בתוכם?

אני לא אומר לתלמידי שאוכל ללמדם איך להפעיל את גופם, אני אומר להם שאוכל לעזור להם בתיקון ההפעלה הלקויה שהגיעו אליה בנסיבות החיים והזמן.

הטבע ברא אותם כיצור הכי מפותח בין החיים בעולמנו (ולמרבית האירוניה, אנו מגיעים בדרך כלל ל"בשלות" לאט יותר מיתר בעלי החיים – אולי בגלל שהרבה מערכות חייבות להגיע לתיאום וזה דורש זמן ומשום שאנו מפותחים מהיצורים האחרים (ולו רק בכושר הדיבור) אנו קולטים ומגיבים מעבר לתכונות הגנטיות ופורצים קדימה בהסקת מסקנות.

"אליה וקוץ בה" – משום כך אנו פגיעים יותר וההשפעות חורתות בנו צלקות הגורמות לנו ל"כאבים" (גם נפשיים וכתוצאה מהן – פיזיים, או בכיוון ההפוך).

אז הנה כמה "אמרות" שאני משנן לתלמידי:

  • המכניזם שלכם יודע יותר טוב ממני ומכם כיצד להפעיל את גופכם כראוי.
  • איני יכול לומר לכם איפה זה לפנים ולמעלה, כמו, שאיני יכול לומר לכם כמה ס"מ צריך להרים את הירך והשוק כדי לפסוע בקלות.
  • איני יכול (באותה מידה) לומר לכם כמה פעמים עליכם לעפעף בעפעפיים בדקה אחת.
  • יש לכם בגוף אוטומט שיודע כמה אנרגיה דרושה לכל תנועה והוא מפעיל בתיאום מושלם והרמוני את כל האיברים (שימו לב איך קצב נשימתכם גובר אוטומטית במאמץ).
  • ה"אוטומט" הזה ממשיך לעבוד גם כשאתם ישנים והוא עושה זאת טוב יותר בלי "התערבותכם". (בצורה אליגורית ניתן לומר שכל המערכות החיוניות ביותר להמשך קיומו של האדם הן אוטומטיות ולא ניתנות כמעט לשליטתו, שאם לא כן, הוא היה "נגמר" מחוסר אחריותו להמשך תפקודן).
  • כשאתם מפריזים בהשפעה מתמשכת של גורמים המפירים את השלווה והאיזון (מתח, פחד, בהלה ורוגז וכו') אתם גם משבשים את המכניזם האוטומטי (קוצר נשימה, התכווצות שרירים).
  • המכניזם שלכם חכם משכלכם ולכן אתם לא מבינים אותו. כל ניסיון שלכם להבין אותו מביא ל"עשיית יתר" ותוצאותיו כשלון ועשייה שגויה.
  • גופכם רוצה שתקשיבו לו, שתחושו אותו ושתיהנו מביצועיו. אם תזניחו אותו, הוא "יזכיר" לכם את נוכחותו ע"י כאבים.
  • כל מה שלא הולך בכוח ובמאמץ, הולך קל יותר בפחות מאמץ וכוח, כי התנגשות כוחות מתישה ואילו זרימה בכיוון הנכון חוסכת הפעלת מאמץ וכוח.
  • כדי לשמור על שיווי המשקל (האיזון הכללי) של גופנו רצוי לתת לו לפעול בלי "עזרת השכל", אלא במכניזם הטבעי, כמו הילדים הדוהרים על גלגיליות ללא פחד מפני הנפילה, או כמו הלוליינים המבצעים תעלולים מבלי שישתפו את ההגיון במעשיהם וכך ה"אוטומט" מבצע ללא הפרעה את יכולתו המופלאה.
  • שימו לב כמה מסורבלים אנו בלומדנו להפעיל משהו לא מוכר (רכיבה על אופניים, או נהיגה ברכב). אחרי שאנו מתרגלים ומכניסים את התפעול ל"תכנות" האוטומט, זה נראה כה פשוט שאנו כלל לא צריכים לחשוב מכאן ולהבא "איך זה נעשה". לפעמים אנו "משלמים ביוקר" כאשר אנו סומכים על האוטומט ומפסיקים את הערות בפעולתנו, נרדמים וגורמים לתאונה.
  • אם תהיו ערים לפעילותו של המכניזם שלכם ואם תרבו להקשיב לו ולחוש אותו בכל החושים (חוש הקינטיקה כלול בחוש המישוש), תקבלו משוב "מכלי נגינה" הרמוני ונפלא.

להלן כמה ציטוטים מספרו של אושו "כשהנעל מתאימה..."

"...הטבע אינו זורם לפי הכללים שלך, יש לו הכללים שלו

אתה צריך פשוט להיות יחד אתו והוא מתחיל לתפקד" עמ' 32

"...אתה לא יכול ללמד אנשים איך להירדם. אם תנסה, תפריע את שנתם.

כי אם הם מנסים, כל דבר הוא רק הפרעה.

אתה פשוט הולך לישון, אתה פשוט שם את הראש על הכר ונרדם. אם אתה עושה משהו, העשייה עצמה היא הפרעה..."(עמ' 33)

"...כאשר אתה בריא אינך מודע לגוף – הגוף נשכח.

כאשר אתה חולה, רק אז אינך יכול לשכוח את הגוף.

בלי כאב ראש אתה יודע שיש לך ראש?

כשיש לך כאב ראש אתה לא יכול לשכוח את הראש..." (עמ' 36)

"...כשהנעל מתאימה הרגל נשכחת.

כשהגוף בריא, אתה שוכח אותו.

אתה נעשה "נטול גוף" כשהוא בריא" (עמ' 35)

לסיכום:

בכל דבר בעולם שיש בו גם את הטוב וגם את הרע (במינונים משתנים) רצוי להיות ערים וליהנות מביצועיו המשופרים של גופנו כשהוא "בריא" ולא רק לסבול כשהוא לא בריא.

בחזרה לראש העמוד



חוליה נוספת בשרשרת התגובות... - נעם רנן

לגבי תגובתו של אבי גרניט בגיליון מספר 9 - גם אני למדתי אצל מקדונלד כשהיה במיטבו – כפי שביל ויליאמס הגדיר זאת – בשנים

1960 – 1965. באותה תקופה שיתף מקדונלד פעולה עם פיטר סקוט והרבה למדתי מהשוני שביניהם. שהיתי במחיצתם למעלה מחמש שנים רצופות ובשנים השלישית והרביעית ולעיתים גם בחמישית, נכחתי בשיעוריו הפרטים של מקדונלד, לפעמים ביקשני לעזור לו וכשעבד על השולחן נתן לי לעבוד על ראשו של התלמיד. מקדונלד וסקוט הקנו לי את את הבסיס החיובי לטכניקת אלכסנדר, אך הרבה למדתי – בעיקר ממקדונלד – מה לא לעשות: לנטרל את שגיאותיו בהוראת הטכניקה ובהתנהגותו כלפי התלמידים והסטודנטים. למדתי להעריך את שקיבלתי ממנו. איך לא להעריצו – כפי שלדאבוני קרה אצל רבים. הערצה היא עיוורון מוחי וביטול הערך העצמי של המעריץ. כשמעריצים מתעלמים מחסרונותיו של נושא ההערצה ובמידה רבה מאמצים חסרונות אלה.

נראה לי שאבי לוקה בהערצת מקדונלד וכתביו, כתנ"ך הם בשבילו, כל הכתוב בו ברור ואין לחלוק עליו ואין לפרשו. אך גם לתנ"ך פירושים רבים וכל מה שכתוב בדרך כלל עובר דרך המסננת של האינטלקט, דרך התפיסה – השגה (קונספציה) המנטלית של הקורא ורקע חייו.

אכן בדרך כלל עבד מקדונלד במהירות שלא נתנה לתלמיד סיפק לעכל את ההתרחשות. כתוצאה מכך התוצאות המעשיות של התלמיד – כתוצאה מההתרשמויות המוחיות – לא תאמו את הנדרש. מקדונלד לא איפשר לתלמיד להתמודד עם תגובותיו המורגלות לגירויים ולנטרלם.

לגבי ידיים מנחות: הידיים אינן מנחות, או מכוונות, לפחות לא בטכניקת פ.מ. אלכסנדר, הידיים משרתות דרך "היחס הבסיסי" (primary control) את התפיסה – השגה (קונספציה) במוח. השגה הינה פעילה – יצירתית – מעשית (active creative practical conception ). כשקיימת הבנה מעשית של העקרונות שעליהן מבוססת טכניקת פ.מ. אלכסנדר, יזרמו הכיוונים הרצויים דרך הידיים.

מקדונלד עבד מהר וראה כאילו הכל קל ונייד. מסקוט למדתי שנדרשת סבלנות רבה ושיש להתמודד עם התגובות המורגלות לגירויים כדי לנטרלן וזו פעילות מוחית שמשפיעה על הפעילות השרירית. מכל מקום: הגוף משקף את פעילות המוח.

המורה אינו "לוקח" או "מביא" את הראש לפנים ולמעלה. המורה מכוון את ראש התלמיד לפנים והלאה מעמוד השדרה – זו פעולה משולבת ובו זמנית, ואינה נפרדת ואין בה הפסקה. אין אימפולסים (forward and up and stop). עמוד השדרה מלווה את הראש כרכבת המלווה את הקטר.

הצוואר הנו חלק מעמוד השדרה – חלק מפתח. צוואר חופשי, בתהליך אינסופי, מאפשר לראש להינשא לפנים והלאה מעמוד השדרה, אך אינו נפרד ממנו ואינו מנותק ממנו. הגב אינו מתארך ומתרחב אלא מתפרס וכל התהליך הוא בו זמני ואינסופי. כל זה לא הקנה לי מקדונלד, לא כתביו ולא כתבי אלכסנדר. זאת למדתי מניסיוני.

הידיים אינן יוצרות דחפים, זרימה: הידיים מעבירות את מה שמתרחש ב"יחס הבסיסי" של המשתמש בהן ואת מה שמתרחש במוחו. הוראתו של מקדונלד מלמדת איך לעשות נכון את טכניקת אלכסנדר, בשעה שלפי הבנתי וניסיוני טכניקת אלכסנדר מבוססת על ביקורת עצמית, שמקורה בבקרה הכרתית, שהנה ערנות חדה וחריפה וכוללת למציאות, ערנות לשגוי, למוטעה, ללקוי ולנטרולם (inhibition) בטרם נפתח הפתח לנכון, לרצוי.

את פרופסור דארט רצוי להוציא מהתמוה. אין לערבבו בטכניקת אלכסנדר. התעסקות עמו זו בריחה מהטכניקה. ודרך אגב, פ.מ. אלכסנדר כינה את עבודתו "טכניקה" ולא "שיטה". משום מה נדבקו בארץ למילה "שיטה". אני קורא לה דרך ותהליך לאורכה, דרך ותהליך אינסופיים.

לסוגיית "תנוחת היתרון המכני" (position of mechanical advantage)

כפי שפ.מ. אלכסנדר כינה זאת וכפי שלי ידוע, הסטודנטים בקורס הראשון הדביקו לה את הכינוי "תנוחת הקוף" (monkey position) – המושג "תנוחה" (position) מעיד על קיבוע, על סטטיות, כך זה מתפרש במנטליות שלנו, כפי ש"הרפיה" (relaxation) מתפרשת כנפילה פנימה, כהתמוטטות, כהתרופפות ולא כהשתחררות ממתיחות, ממתח יתר.

בספרו הראשון: man s supreme inheritance כותב פ.מ. אלכסנדר neck relaxed ויותר מאוחר: neck free, יש להניח שהוא נוכח לדעת למה גורם המונח "הרפיה".

לכן יש להיזהר במינוח ואין להשתמש במילים שיתורגמו במוח לקפיאה, לקיבעון. פ.מ. אלכסנדר אמר: אין לנו עניין בתנוחות – יש לנו עניין בכיוונים. We are not after position we are after direction.

"תנוחת קוף" אינה מרשם פלא, כשמיישמים אותה הצוואר חופשי הראש נישא לפנים והלאה מעמוד השדרה – שמלווהו כצל – והגב מתפרס... מניסיוני נוכחתי שמורים ותלמידים תוקעים את עצמם ב"תנוחת קוף" ומשלים את עצמם שה"כיוונים" זורמים בהם ללא הפרעה, ללא חסימה. בתנאים כאלה השימוש בידיים מפיק מניפולציה שרירית ותנועה שהנה לא משהו אחר מאשר התעמלות מקובלת רגילה מונחית על ידי הידיים. עלינו להבין, לתפוס ולהשיג לא בשכלנו, אלא בכל ישותנו מהם ה"כיוונים" – התנאים הזורמים לאינסוף, ללא הפוגה וללא היתקעות בתנוחות.

אני מדגיש – "תנוחת קוף", או "עמידת קוף", או תנוחת יתרון מכני, כפי שפ.מ. אלכסנדר מגדיר זאת, הפכה לתנוחת "פלא" ש"פותרת" את כל בעיות חסימת זרימת האנרגיות בגוף ובנפש: כפוף ברכיים, תקע רגליך ברצפה, הידים: "אאוט אנד ראונד אנד און", מלמל "פורוורד אנד אפ אנד סטופ" או "נק פרי הד פורורד אנד אפ בק לנגסנד אנד ויידנד" ואתה שרוי בספירות השמימיות של טכניקת אלכסנדר... למעשה מה שקורה אז זו מניפולציה – עבודת ידיים ללא זרימת כיוונים מהגב...

בעניין פישוק רגליים רחב – בשנותיי הראשונות כמורה הוריתי לתלמידיי לעמוד בפישוק רחב, כי זה מקל על התלמיד. ברבות ניסיוני נוכחתי שפישוק רחב מקשה על שיתוף הגב התחתון בפריסה כוללת של הגב בייחוד שאז נוטים להפנות את קדמת כף הרגל כלפי חוץ (צ'רלי צ'פלין).

ולסיכום – אני מציע למורים לטכניקת אלכסנדר להביא לנטרול (to inhibit) את זיקתם להיות צלו של מקדונלד, או כל מורה אחר, להתחיל להפעיל את מוחם באופן עצמאי, בהגיון ושכל ישר, תוך דבקות בעקרונות שגילה פ.מ. אלכסנדר.

טכניקת פ.מ. אלכסנדר האמיתי:

מילים בלבד - אין בכוחן לתארה

מילים בלבד - אין בכוחן לבטאה

מילים בלבד - אין בכוחן להסבירה

מילים בלבד - אין בכוחן לממשה

מילים בלבד - אין בכוחן להביא להתנסות בה

אולם – אם במוח אינה "יושבת"

התפיסה – השגה (קונספציה) פעילה, יצירתית ומעשית של הטכניקה – גם הידיים לא יממשוה אצל התלמיד.

בחזרה לראש העמוד





בחזרה לרשימת הביטאונים



 

 
   
עמותת ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר בישראל  |   טלפון: 03-5226172  |   ת.ד. 16163, תל-אביב 61161
   
על התמונה והשיטה