ארגון המורים



 ביטאונים

ביטאון מס' 11 - אוגוסט 2004


תוכן העניינים:


בחזרה לרשימת הביטאונים



משולחנו של היו"ר - גל בן-אור

לחברי הארגון שלום רב,

ביטאון נוסף יוצא לדרך ומביא איתו כתבות ומאמרים, דיווחים ואינפורמציה ומספר מילות פרידה על חברים שכבר אינם איתנו. מנחם קוטנר, עזרא אייל וגניה פינקלשטיין ז"ל.

ברצוני להשתמש בהזדמנות זו ולספר בקצרה על המתרחש בארגון שלנו ועל הניסיונות לקדם נושאים שונים בהם התרכזנו.

  1. תרגום ספרו של אלכסנדר The Use of The Self לעברית והוצאתו לאור. לצערי נסוגה בה הוצאת הספרים "כתר" מכוונתה להוציא לאור ספר זה. למרות זאת בכוונתנו לנסות לעשות מאמץ להוציא ספר זה בכוחותינו אנו.
  2. לימודי רפואה מערבית במסגרת תוכנית הלימודים הכללית של קורס המורים לטכניקת אלכסנדר. לאחר דיונים ומחשבה נוספים החליט הועד שלא לקיים לימודים אלה במסגרת ארצית משותפת. במקום זאת קיבלו על עצמם מנהלי הקורסים את האחריות להוסיף בשנת הלימודים הקרובה נושא זה במסגרת הקורס. מורים המעוניינים להרחיב ידיעותיהם בתחום יכולים להתקשר למנהלי הקורסים ולהצטרף.
  3. יום השתלמות בנושא שיווק ביוזמת ארגון המורים וארגון מט"י. לצערי לא התקיימה השתלמות זו עקב חוסר הרשמה של מורים.
  4. ב – 14 ביוני התקיים בבית "חיים אחרים" בת"א מפגש ארצי של הסטודנטים לטכניקת אלכסנדר. המפגש היה מהנה ומעניין והאווירה נעימה מאוד. בסיום המפגש סיפרה לינדה הרמלין מהביוגרפיה האישית והמשפחתית של אלכסנדר.
  5. ב – 19 ביולי התקיים מפגש מורים ארצי באכסניית בני דן בתל אביב. הגיעו למפגש כ-35 מורים ומורות והאווירה היתה נעימה ושופעת כיוונים.
  6. ארגון הגג או לייתר דיוק "הלשכה למקצועות הרפואה המשלימים" העבודה במסגרת זו מתמקדת ב:

    א. קידום נושא החקיקה שיסדיר את מיקומה ומעמדה של הרפואה המשלימה. הנושא מתקדם גם אם לאט יותר ממה שהיינו מעוניינים. בשלב זה הוחלט להקים וועדה משותפת למשרד הבריאות ולארגונים הנוגעים בתחום והיא תתחיל לפעול בקרוב.

    ב. גיבוש וארגון יעיל יותר של פעולות הלשכה. לשם כך מתקיים שיתוף פעולה עם יועצת ארגונית מטעם מט"י ונעשית עבודה מצויינת למציאת האיזונים הנכונים בין העמותות ובתי הספר לרפואה משלימה והתייעלות העבודה הארגונית.

    ג. ב – 7 ביוני התקיים כנס ארצי של ארגון הגג בגני התערוכה בנושא "טראומה בראי הרפואה המשלימה". גם אנחנו, ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר השתתפנו. ייצג אותנו בכבוד אביטל עופר שנתן הרצאה בהתנדבות וסיפר על ניסיונו האישי. נעמי אשל התנדבה להיות חברה בצוות ההיגוי של הכנס וממשיכה גם בתכנון הכנס הבא.

  7. בניסיון לקדם ולעזור למורים המעונינים להגיע לתקשורת, פנתה אלי יאירה אוריין (תלמידה לט.א. בקורס של אורי עשת ועיתונאית ותיקה) והציעה לתת הדרכה וייעוץ בהתנדבות לאותם אלה שרוצים אך לא יודעים איך. מורים בעלי יוזמה שיש להם או לתלמידיהם סיפור אישי מעניין, ורוצים עזרה בניסוח או בהדרכה כיצד לפנות לתקשורת המקומית ו/או הארצית, מוזמנים לפנות ישירות ליאירה אוריין – טל: 03-6417573. ניתן לפנות אל יאירה ולהתייעץ איתה בנושא.

ברצוני להזכיר לאותם אלה מאיתנו שרוצים תוצאות ושואלים, במידה מסוימת של צדק, מה נותן לנו ארגון הגג, את שאנחנו היינו אומרים לתלמיד שמגיע עם גב כואב ודואב ודורש תוצאות מיידיות.

לסיכום דברי, ברצוני לשתף אתכם בהבנה שהולכת ומתגבשת במוחי לאחר כמעט שנתיים להיותי יו"ר ארגון המורים.

קידום ענייני המורים בכל המישורים (אישי, בתי ספר, ארגון המורים ועוד) הוא מורכב ביותר. הוא אפשרי אך תלוי באופן מוחלט ברמת רצונו ומוכנותו של כל אחד מאיתנו. הצלחתו של כנס זה או אחר לדוגמה, תלויה במוכנותם של אנשים להתגייס ולהתנדב לתכנון והפעלתו כמו גם במוכנותם של החברים לבוא ולקחת חלק בכנס כמו בכל שאר הנושאים. מקומם של אחריות אישית ויוזמה חשוב בתחום הציבורי והארגוני באותה מידה כמו במסגרת של שיעור בטכניקת אלכסנדר. אני חוזר ומזמין את המעוניינים לבוא ולהצטרף ולתת יד, עם כיוון קדימה ולמעלה.

ולבסוף תודה חמה לחברי הוועד וחברי ארגון נוספים שנותנים ותומכים ועוזרים לכולנו לקדם את טכניקת אלכסנדר בארץ ובעולם.

בחזרה לראש העמוד



אתר האינטרנט של ארגון המורים - נעמי אשל

אני שמחה לספר שהאתר שלנו מקבל מספר גדל והולך של פניות אוהדות ואני מאמינה שחלק מהמורים, אכן קיבל במהלך השנה פניות של אנשים המעונינים ללמוד את השיטה.

אשמח לשמוע על כך דרך כניסה לאתר ו "צור קשר".

לידיעה כללית: כל כניסה לאתר מעלה את דרוג העדיפות של האתר במנועי החיפוש ועל כן תיטיבו לעשות עימו אם תיכנסו לאתר מידי פעם , כך גם תראו מה מתחדש בו.

בחודשים האחרונים התווסף לאתר לוח מודעות בו ניתן למצוא את כל החדשות בקשר לארגון כמו: מפגשי מורים, הקונגרס באוקספורד, כנס ארגון הגג , השתלמויות קיץ וכו'.

מי שמעונין לפרסם דבר שעשוי לעניין את ציבור המורים יכול ליצור עמנו קשר דרך הלחצן "צור קשר" שבאתר.

למורים חדשים אזכיר שכתובת האתר ניתנת לכל מי שמחפש את המילה או צרוף מילים המכיל את המילה "אלכסנדר". יצוין שהוא מופיע כרגע בעדיפות גבוהה יחסית ברשימת האתרים העונים על חיפוש כזה.

בברכה,

נעמי אשל, עורכת האתר

בחזרה לראש העמוד



מהנעשה בחו"ל - לינדה הרמלין

בקיץ 2004 אנו רואים שני ארועים מרכזיים:

האחד – ציון 100 שנה להגיעו של אלכסנדר מאוסטרליה ללונדון שחל בתאריך 14 ביוני 1904, תאריך שהוא משמעותי להתחלת העבודה כפי שאנחנו מכירים אותה היום.

"סטאט" (הארגון האנגלי) הציע לארגונים הפחות מעורבים גאוגרפית, לציין את התאריך הנ"ל כשבוע הכרות לשיטת אלכסנדר.

בלונדון חגגו במסיבת קוקטייל ובקונצרט בבית אוסטרליה המפואר.

אחת ההמלצות של "סטאט" היתה מפגש סטודנטים, ואכן זה התבצע אצלנו – הפגישה ארעה בדיוק ב – 14 ביוני וזה היה ציון יפה ליום המאה.

האירוע השני – הקונגרס הבינלאומי השביעי באוגוסט באוקספורד. אנחנו נשמע התרשמויות מאלה מאיתנו שנוסעים לקונגרס.

בינתיים "סטאט" ממשיך להשקיע הרבה מאמצים בספרון שיכיל את ההגדרות לדרישות שמצפים ממורה לטכניקת אלכסנדר לאחר שלוש שנות לימוד. ניתן דגש רב על ידע יסודי בספרים של אלכסנדר והתנסות רחבה בכל התהליכים שהוא פיתח ומפרט בספרים. הספרון יהיה לשימוש כל הארגונים לאחר שיאושר על ידי חברי ה"סטאט".

פעולות הארגונים המסונפים ל"סטאט":

הארגונים השונים המסונפים ל"סטאט" שלחו לנו את הפרוטוקול מהפגישה האחרונה שלהם בגרמניה.

כל נציג דיווח על גודל הארגון ושיטת הניהול שלו, על מספר בתי הספר, מספר הסטודנטים והנושאים שבהם עסקו הוועדות. בין הארגונים השונים יש 6 ארגונים גדולים יותר המונים מעל 200 חברים ואנחנו ביניהם. יש כ-6 ארגונים קטנים יותר המונים עשרות חברים.

5 ארגונים דיווחו על שיטת פיקוח שהם מנהלים, כאשר מורים בכירים מבקרים בבתי הספר ובודקים מה נלמד. המטרה היא שמירה על רמת בוגרי הקורסים.

דמי החבר של הארגונים נעים בין 60-250 יורו, אנחנו משלמים דמי חבר הנמוכים ביותר (חוץ מברזיל שלהם 21 חברים).

הנציגים נפגשים פעם בשנה ומצליחים ליצור גוף המקשר בין הארגונים בעולם. ישראל בדרך כלל לא מיוצגת בפגישות האלה, אלא דרך דיווח בכתב.

בחזרה לראש העמוד



דיווח כספי – שנת 2003

מחזור הפעילות
הכנסות מדמי חבר38,383 ₪

עלות הפעילות
שרותי משרד והדפסות29,939 ₪
דמי חבר ואגרות (דמי חבר לארגון הגג)6,000 ₪
שרותי מחשב (אינטרנט)1,396 ₪
כנסים ומפגשים3,242 ₪
שרותים מקצועיים2,500 ₪
שליחויות ונסיעות301 ₪
הוצאות בנק350 ₪
סה"כ 43,728 ₪

הכנסות (גרעון) נטו לשנה(5,345 ₪)

לתשומת לב החברים:

בשנת 2003 היו 217 חברים בארגון, דמי החבר 200 ₪ - כלומר סך ההכנסות היה אמור להיות 43,400 ₪.

25 חברים לא שילמו את דמי החבר כלומר סך של 5,000 ₪ - זו הסיבה לגירעון שרשום בדו"ח.

בחזרה לראש העמוד



לזכרם של חברינו - שמואל נלקן

בחודשים האחרונים הלכו מאתנו בזה אחר זה שלושה מחברינו, מבוגרינו. למנחם לעזרא ולגניה פתח המפגש עם ט.א. דף חדש וחשוב בחייהם וחשיבותו הקרינה על סביבתם, על חבריהם ועל תלמידיהם.

מנחם קוטנר 1930 – 2003

מנחם הוצג לפני כמשורר צעיר ומבטיח. ספר השירים שלו שיצא לאור היה מרשים. הוא היה נכה צה"ל, נכות שהתבטאה בקיצור רגלו הימנית וגרמה לו לצליעה. בשיעורים הראשונים הראה מייד את הבנתו ואת יכולתו. כאשר יום אחד ביקש ממני להכשירו כמורה הייתי בהלם: זה היה ב – 1970 בתקופה בה תלמידיו הישירים של אלכסנדר היו בשיא יכולתם והיו היחידים שהכשירו מורים. מורי, פטריק מקדונלד היה בעיני סמכות עליונה, ותגובתי הראשונה היתה לנסות ולשכנע את מנחם לארוז את חפציו ולנסוע ללמוד אצלו בלונדון. רגע זה זכור לי היטב, הבנתי כי נסיעה ללימודים אינה אפשרית עבורו, הוא היה בשלבי התאוששות ממשבר קשה בחייו. לפרנסתו עבד בבנק, עבודה שלא התאימה לאופיו ולכישוריו. את מקום עבודתו תיאר בלשונו העסיסית כ"מכונת בשר" וחיפש מפלט ממטחנה זו שמררה את חייו.

מאותה עת דרכינו נפגשו. עניין משותף קרב אותנו גם מעבר לעיסוק בטכניקה. הסכמתי להכשיר אותו כמורה הייתה ללא הבטחות. בשבילי היה זה ניסיון חדש והבהרתי מראש שאיני מתחייב לא לזמן שההכשרה תארך ולא לתוצאות: "אולי שלוש שנים, אולי חמש ויותר ואולי בכלל לא". הוא קיבל תנאים אלה ללא היסוס. וכך נפגשנו יום-יום בשעת בוקר מוקדמת לפני שעות העבודה בבנק. הצטרפו אלינו עוד שתי תלמידות, אך רק מנחם סיים וקיבל הסמכתו לאחר שלוש שנים.

מנחם היה הראשון שקיבל לידיו תעודת הסמכה בעברית (בכתב יד), בעבורו נפתח הקורס הראשון להכשרת מורים בארץ (אחד הראשונים ואולי הראשון מחוץ ללונדון), בזכותו נוסד ארגון המורים בארץ, הארגון העצמאי הראשון לצידו של הארגון האנגלי..

עם סיום לימודיו נסע מנחם לאנגליה, עבד זמן מה עם מקדונלד וקבל את ברכתו. כאשר שנה מאוחר יותר ב-1974, הוקם רשמית הקורס הירושלמי, מקדונלד ביקר בארץ ועבד עם הכיתה בצעדיה הראשונים ואפילו הפנה אלינו תלמידים .

מנחם התפטר מעבודתו בבנק ותוך זמן קצר פרנס עצמו מהעבודה בטכניקה. כאשר סיימתי שנה של עבודה בפריז הוא המשיך עבודה זו ואף פיתח אותה. הוא הדריך בקורס הירושלמי כמעט מתחילתו והמשיך ללמד בו כמעט עד יומו האחרון.. בשנת לימודיו האחרונה, כאשר כוחותיו הלכו והתמעטו הוא המשיך בעבודתו בקורס ורגעים אלה בעבודה האלכסנדרינית היו בשבילו רגעי אור בימי סבל קשים. עד אשר ליבו נדם.

מנחם תרם הרבה לכל מי שהיה בקרבתו. כשרונו התבטא בהרבה תחומים: בלשונו, בכתיבתו, בשיריו, בעבודות רקמה מרהיבות. בעבודה האלכסנדרינית היה תמיד יצירתי. לעיתים קרובות אני מוצא עצמי מעיר "זה הפיתוח של מנחם", "זו דרכו של מנחם לעשות". לשונו העשירה הנחילה לנו כמה חידושי לשון אלכסנדרינים עבריים כגון "משיגנות".

חייו של מנחם לא היו קלים, מלאי סבל אכזבות ותסכולים שזורים ברגעים של קשר חם. ליבו היה מלא אהבה עד להתפקע, קשה היה לו להכיל כל מה שהיה בתוכו. הוא חיפש נחמה למועקה שנשא והעשיר את אלה ששהו במחיצתו אך מזור אמיתי לא מצא. היה לו חוש הומור שניזון מיכולת לשונית מדהימה וכיתה שלמה יכלה להתגלגל מצחוק ממשחק מילים שייצר על המקום. מנחם נשאר בלבנו אך חסרונו מורגש, יהי זכרו ברוך.

שיר שנכתב לאחר מותו של מנחם קוטנר על ידי רזיה זלבסקי:

ישנם הרבה רקדנים
שהגוף שלהם רוקד נפלא
רק מעטים
שגוף שלהם רק רקד
את הריקוד של הנשמה
כבדות של דוב
תהפוך ברגע לקלילות ציפור
גב מתארך ומתרחב
ראש נוגע בשמיים
רגליים – שורשים באדמה
גוף חוזר ל"בראשית ברא..."
תודה לך מנחם
שלימדת אותי ריקוד כל כך מיוחד
ושהכנסת כל כך הרבה משמחת החיים שלך
לטכניקת אלכסנדר

 

עזרא אייל 1925 - 2004

הכרתי אותו מילדות. גרנו באותה שכונה, בבית הכרם. הוא היה המבוגר שבין ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. לימים נוצרו גם קשרי משפחה ומאוחר יותר קשרי ידידות עם בנותיו, וגם קשרי עבודה עם כלתו נועה אייל. הוא נשאר בשבילי דמות ידועה אך מרוחקת. היינו מתראים פעם בשנה ביום הזיכרון לחללי צהל בבית הספר התיכון שבו למדנו כולנו, הוא בא לזכרה של אחותו הצעירה ואני לזכרו של אחי המבוגר.

אך את עזרא למדתי להכיר מקרוב יותר רק כאשר התקשר וביקש לשוחח. רק אז הובהר לי כי קיבל כבר מזמן שעורים בט.א. הוא פרש לגמלאות וביקש להצטרף לקורס להכשרת מורים. נסיעות יומיות מרחובות לירושלים בתחבורה ציבורית לא הרתיעו אותו ובספטמבר 1987 החל בלימודיו.

מחייך תמיד, ענייני, פתוח לביקורת ולכל מאמץ, עזרא חיבב עצמו מהר על מוריו ועל חבריו ללימודים. עם סיום לימודיו העשיר אותנו בעבודת גמר מבוססת על קטע כמעט נשכח מכתביו של אלכסנדר שהופיע רק במהדורה מוקדמת מאוד של ספרו הראשון: The Doctrines of Antagonistic Action and Mechanical Advantage.

קטע זה שהיה חדש אפילו בשבילי התברר כבעל חשיבות רבה להבנת התפתחות ט.א. עזרא הציג עבודה זו בקונגרס הירושלמי ב- 1996. לעיתים קרובות אני חוזר ומצטט קטע זה ותמיד עולה בי דמותו של עזרא וממלאת את לבי בחום.

עם סיום לימודיו התחיל עזרא ללמד והמשיך בקשר עם מוריו וחבריו. עבודתו הלכה והתפתחה, הוא לא החמיץ כל הזדמנות לעבודה משותפת, ביקר בבית ספרנו, לקח שעורים, השתתף בהשתלמויות ובמפגשים של ארגון המורים. ט.א. הפכה לציר מרכזי של חייו. ביומו האחרון הוא עבד עם גידי, מבוגרי בית ספרנו, כאשר נפרדו – נדברו להיפגש שבוע לאחר מכן ביום לזכרו של מנחם שאורגן בבית הספר. עזרא יצא מביתו, ולא חזר. ימים ספורים פרפר בין חיים ומוות. יום הזיכרון הפך גם לזכרו של עזרא.

 

גניה פינקלשטיין 1922 - 2004

אישה יקרה, הגיעה לקורס ב – 1982 כאשר פרשה לגמלאות מעבודתה כאחות. חייכנית, טובת לב, השתלבה מהר בכיתה. עם זאת היה בה תמיד משהו עצוב.

חייה לא היו קלים. גניה נולדה בורשה. הפלישה הנאצית פגעה בה כאשר היתה בת 17. היא הצליחה לברוח לרוסיה, למדה מקצוע הקימה משפחה, מסיפוריה המעטים על עצמה אפשר היה להבין שהסתתרה ביערות. אחרי המלחמה הגיעה למחנות העקורים ועם קום המדינה עלתה ארצה. גם חייה בארץ לא היו קלים וזמן לא רב לפני שהגיעה אלינו שכלה בתאונת דרכים את בנה, כלתה ושני נכדים, שרדה נכדה אחת מכל המשפחה.

שהותה בכיתה הייתה בשבילה הקלה גדולה ופתח לשלב חדש בחייה. עם הקושי של לימודים בגיל מבוגר יחסית התמודדה בלי טענות, היתה אסירת תודה על כל מה שקיבלה. היחס החם שנוצר איתה המשיך והתפתח כל השנים וגם תלמידיה ותלמידותיה אהבו אותה והעריכו את שמחת החיים שלה ואת מה שלמדו ממנה.

היא המשיכה ללמד גם אחרי שהחלימה מאירוע מוחי. ראינו אותה בכיתה ובהשתלמויות, חיוורת וקצת חלשה אך אופטימית וחזקה ברוחה. אירוע מוחי נוסף היכה בה קשות. היא אמנם שרדה אך איבדה את כושר הדיבור ולא יכלה לתפקד ללא עזרה צמודה. היא סרבה לקבל טיפול כלשהו לבד מהעזרה שחבריה המורים הציעו לה. אפילו במצבה זה הערכתה לט.א לא פחתה.

תלמידיה למדו ממנה על חשיבותה של הטכניקה לחייהם ורבים מהם פנו למורים אחרים בכדי להמשיך. כולנו התרשמנו עמוקות מאהבתם לגניה ומההערכה וההבנה שקיבלו ממנה לעבודה האלכסנדרינית.

לאחר ארבע וחצי שנים נגאלה גניה מיסוריה. יהי זכרה ברוך.

בחזרה לראש העמוד



עוד על 'תנוחה של יתרון מכני' ועל 'עמידת הקוף' - עזרא אייל ז"ל

(מאמר שנכתב בשנה האחרונה לחייו של עזרא אייל)

בעקבות הדברים של מאיר עמית (גיליון 8 של ביטאון המורים), של אבי גרניט (גיליון 9) ושל נעם רנן (גיליון 10) הרי עוד תרומה לדיון. עסקתי בנושאים אלה במסגרת עבודה שכתבתי ב-1990 בסיום הקורס להכשרת מורים בירושלים. את החומר עיבדתי גם למאמר באנגלית שהוגש לקונגרס החמישי של מורי אלכסנדר שהתקיים בירושלים ב-1996. לצורך כתיבת העבודה נזקקתי לכל ספריו של אלכסנדר וכן לאלה של כמה מתלמידיו (ברלואו, קרניגטון, ג'ונס ומקדונלד). למאמר באנגלית עמד לי לעזר רב ספר המאמרים וההרצאות של אלכסנדר שנערך ופורסם ב-1955 ע"י פישר.

מן הראוי לציין כאן שהמונח 'יתרון מכני' או 'תנוחה של יתרון מכני' מופיע פעמים רבות בספרו הראשון של אלכסנדר Man`s Supreme Inheritance, פעם אחת בספר השני Constructive Conscious Control ואינו נזכר כלל בספריו האחרים. הוא מופיע אינספור פעמים במאמריו ובהרצאותיו.

'עמידת הקוף' אינה נזכרת אפילו פעם אחת בכל כתביו. על כך שהוא השתמש בתרגיל הזה בעבודתו אפשר ללמוד רק מתוך כתביהם של תלמידיו.

למהדורת 1910 (הראשונה) של "MSI” אלכסנדר העתיק בשלמותו מאמר שהוא כתב ב-1907 או 1908. בראש מאמר זה מופיעה פעם יחידה הגדרה של המושגים "פעולה אנטגוניסטית" ו"תנוחה של יתרון מכאני". ההגדרה כתובה בסגנון נפתל ודי קשה להבנה. הוא לא כלל אותה במהדורות המאוחרות של הספר.

ההגדרה הזאת משכה את ליבי כי היתה לי תחושה שהיא נכתבה מתוך ניסיון לבטא התנסות חוויתית חזקה מאוד. בעבודתי ניסיתי לפענח את משמעותה, מילה אחר מילה לאור יתר כתביו של אלכסנדר ושל כמה מתלמידיו. אין כאן מקום להביא את התהליך לכל פרטיו. אביא כאן רק את המשפט הפותח ואת המשפט המסיים של ההגדרה, (התרגום שלי):

"בתהליך היצירה של הקואורדינציה, גורם פסיכופיזי אחד מספק תנוחה של קשיחות (יציבות) אשר באמצעותה החלקים הנעים מובאים אל האופן שבו תפקודם מתנהל..

המצב הכולל השורר בדרך זו מכונה "פעולה אנטגוניסטית" ותנוחת הקשיחות, ההכרחית כגורם בתהליך נקראת תנוחה של יתרון מכני".

הקטע שדילגתי עליו הוא הנפתל ביותר ועניינו – הנחיית הכיוונים (שלא יעלה על הדעת שענין זה נשכח)

במילים של יום-יום נאמר שיתרון מכאני הוא תוצאה של תהליך מחשבתי נחוש של שאיפה לכך שחלק אחד – נניח הגב – יישאר יציב במקומו על מנת לשחרר את הגפיים או הראש לתנועה חפשית והמצב של פעולה אנטגוניסטית הוא אותה ניגודיות (opposition בלשון קהילת תלמידי מקדונלד) – נניח שהאגן נשאר מאחור והברכיים נעות לפנים (דוגמא שאלכסנדר בעצמו הביא באחת מהרצאותיו).

מן העובדה שאלכסנדר נמנע מהשימוש בביטוי יתרון מכאני בכתביו המאוחרים, יש שניסו להבין שהוא החליף אותו במושג של "הפיקוד הראשוני" (primary control). הדבר אינו מתקבל על הדעת, קודם כל משום שבמהדורה האחרונה של "MSI”, שאלכסנדר ערך ב-1945 אחרי שכבר סיים את כל כתביו האחרים הוא לא מחק את היתרון המכאני וגם לא מצא לנחוץ להעיר על כך.

מתוך העיון בכל הכתבים של אלכסנדר נראה להבין שהתרגילים השונים, כמו עמידת הקוף, או החזקת ספרים ע"י התלמיד בינו לבין גב הכיסא שהוא יושב עליו, או השמת הידיים על גב הכסא שלפני התלמיד או אפילו השכיבה על השולחן הם אמצעי עזר להשגת היתרון המכאני, שהוא תוצאה של תהליך מחשבתי ואשר יביא לפעולה בלתי מופרעת של הפיקוד הראשוני ושל השימוש המשופר של האדם בעצמו.

בחזרה לראש העמוד



על הקריאה בספרי פ.מ. אלכסנדר - עזרא אייל ז"ל

(מאמר שנכתב בשנה האחרונה לחייו של עזרא אייל)

הספר More Talk of Alexander יצא לאור ב-1978 בעריכת וילפרד ברלואו. ספר זה, שהוא אסופת מאמרים והרצאות פותח בהרצאה של מרג'ורי ברלואו. ההרצאה ניתנה בכנס השנתי של הארגון הבריטי ב-1965 לציון עשר שנים למותו של אלכסנדר.

מרג'ורי, אחיינית של פ.מ. אלכסנדר, נמנתה על קבוצת התלמידים שנטלו חלק בקורס הראשון להכשרת מורים אשר נפתח ע"י אלכסנדר ב-1932, ובמשך שנים לאחר מכן אף עבדה במחיצתו.

בהרצאה מובאת שורת זכרונות מתקופות עבודה זו. בפתח דבריה היא אמרה: "אנחנו בארגון זה הננו הצל, המתארך במהירות, של אלכסנדר. הרצאה זו היא בבחינת בקשה שעם התארכות הצל ניזהר שלא נאבד את העיקר".

לא נטעה אם נאמר שקריאה חוזרת בספרי אלכסנדר עשויה לסייע ברענון וחזרה ע"י כל אחד מאתנו על עקרונות הטכניקה.

והנה קטע נוסף שהובא ע" מרג'ורי בהמשך ההרצאה: "לפני המלחמה (מלחמת העולם השנייה ע.א.) היה לי תלמיד שהגיע לחופשה משירות צבאי בהודו. הוא קיבל סדרת שעורים וחזר אל יחידתו. שנתיים מאוחר יותר הוא חזר ללונדון ובא לקבל שעורים נוספים. ברכתי אותו על השינוי שחל בו. 'כן' ענה "עבדתי קשה. דבר אחד עזר לי יותר מכל. אני מחזיק את ספרי אלכסנדר על השולחן שליד מיטתי וקורא פרק בכל ערב'. למחרת סיפרתי לאלכסנדר את הסיפור בעת העבודה בכיתת הלימוד. הוא החריש דקה ארוכה ואז אמר בהתעמקות: "כן ואני הייתי אדם טוב יותר אילו עשיתי אותו הדבר". - אם אלכסנדר כך, כל אחד מאתנו לא כל שכן.

בחזרה לראש העמוד



הכיוון הוא תודה - יהודית סלע

לסמדר גוטמן וסופה מור

כשמשהו טוב קורה לי אני רוצה לשתף את כל העולם, יש איזו שהיא התמלאות והתרחבות פנימית העושה גלים מעגליים שקטים ונעימים, מהמרכז והחוצה.

כשמשהו רע קורה חלילה ולא מתאים, יש בי צעקה, אי נוחות, בלימה ואי עשייה עד שזה עובר.

התחושה של ההתמלאות וההתרחבות הפנימית מגיעה אלי מידי שבוע בשבוע כשאני צועדת, עקבים, כריות, אצבעות, וכן הלאה. בהכרת תודה, לסופה וסמדר מורות לאלכסנדר שהצטרפו לעבודה התנדבותית עם נוער בסיכון. בלעדיהן, איני יודעת אם זה היה אפשרי, ואם כן עד כמה. לתת לילדים הנפלאים האלה את טכניקת אלכסנדר שהם כה צמאים לקראתה.

ותודה לכל המורים שהביאו את טכניקת אלכסנדר לשמה הטוב עד היום. לכל מקום שאני פונה כמורה צעירה, אני תמיד שומעת ממי שנפגש, מכיר או שמע, טכניקת אלכסנדר היא מצוינת הטובה ביותר. ומורים אלה באשר הם, בהחלט הכשירו ומכשירים את הקרקע לדורות הבאים יבורכו. הלוואי ירבו כמותם.

בחזרה לראש העמוד



שלושת ה"למעלה" – או כשאתה אומר למעלה, למה אתה מתכוון? - אבי גרניט

במפגש מורים האחרון בבני-דן, עבדתי עם אחד המורים. עבדתי, כשאני בתפקיד המורה וידיי מדריכות אותו. בשלב מסוים אמרתי לו: "לפנים למעלה ולמעלה". תגובתו הייתה: "למה אתה אומר פעמיים למעלה ? האם אתה מבקש לחזק את הכיוון למעלה?" מכאן התפתחה שיחה מעניינת, שעזרה לי לגבש את רעיונותיי בנושא ה"למעלה". ברצוני לשתף אתכם בהם.

כבר בתחילת לימודיי בלונדון המושג "למעלה" לא היה לי ברור. זה התבטא במיוחד באי-יכולת של להסביר אותו לעצמי וכן לאחרים. בחוויה הגופנית כשמקדונלד עבד איתי, חוויתי למעלה ברור מאוד, שהשאיר אותי בתחושה חזקה מאוד של UP . אך כאשר עבדתי עם מורים אחרים וחברים לכיתה, הכיוון למעלה היה פחות ברור. כמובן היה לי ברור, שהיכולת של מקדונלד להמחיש לי בידיו את הלמעלה גבוהה במיוחד, אך היה בהבדל בין הלמעלה שלנו ושל מקדונלד משהו נוסף שהיה בתפיסה ולא רק בכיוון.

במפגשים עם מורים ותלמידים, כששאלתי: "לאיפה אתה מכוון כשאתה אומר למעלה", לרוב התשובה היתה: "לאורך עמוד השדרה לכיוון הראש". לדוגמה: כשהוא או היא ישבו על הכסא בהטייה לפנים, בערך

ב-60 מעלות, האצבע של התלמיד שהראתה על הכיוון למעלה הצביעה על מפגש התקרה עם הקיר שמנגד, כיוון זה של מחשבה השאיר אותי תמיד עם תחושה שמשהו חסר. זכורה לי תמונה ברורה של עבודה עם מורים ותיקים בסוף שנות השמונים. היינו בקונגרס באוניברסיטת ברייטון ונסענו יום אחד לביתו של מקדונלד בלואיס. כל אחד בתורו עבד על מקדונלד כשהוא היה בתפקיד התלמיד. שוב ושוב הוא ביקש מכולנו: "קחו אותי למעלה, קחו אותי למעלה" ושוב ושוב הוא לא היה מרוצה מעבודתנו.

היום ברור לי שהדבר החשוב ביותר בעבודת המורה הוא השימוש הנכון שלו בעצמו, זהו תנאי הכרחי, אך לא מספיק. יש לכוון את הידיים בדרך המתאימה – על המורה לדעת להיכן בכוונתו לכוון את ידיו, וכן להיכן להניע אותן.

כאשר אני עובד כיום כמורה, אני מכוון את עצמי וכן את ידיי המדריכות לשלושה "למעלה":

  1. הלמעלה של הראש,
  2. הלמעלה של הגב,
  3. הלמעלה שלישי – האנטי גרביטי.

אני מכוון לשלושת ה"למעלה" האלה בו זמנית, כמו במשפט הידוע: "הכל כאחד ואחד אחרי השני".

אפרט ואנסה להסביר.

  1. הלמעלה של הראש - הוא הלמעלה שאנו אומרים בהוראה: "ניתן לראש להוליך לפנים ולמעלה". בהוראה זו אנו מתכוונים שהראש ילך לפנים ולמעלה יחסית לגב. התרחשות זו נוצרת כשהראש התבקש לא להינעל במפרק האטלנטו-אוקספטלי לכיוון הגב, אלא להיפך, להשתחרר מנעילה זו, השגורה אצל רוב בני האדם, ואז לכוון את הראש לכיוון המתאים לו – לפנים ולמעלה. אפשר גם לראות את הכיוון כהחוצה מהגב (מעמוד השדרה). כלומר, התרחקות הראש מהגב, במקום שקיעה של הראש לתוך הגב. לסיכום, הלמעלה הראשון הוא, הלמעלה של הראש יחסית לגב.
  2. הלמעלה של הגב - הוא הלמעלה שאנו אומרים בהוראה: "ניתן לגב להתארך ולהתרחב". זהו הלמעלה לאורך עמוד השדרה. בלמעלה זה אנו מבקשים מהגב להתארך מהאגן לאורך עמוד השדרה ועד קצה עמוד השדרה במפרק האטלנטו-אוקספיטלי. ללמעלה זה אנו קוראים גם התארכות או זרימה לאורך עמוד השדרה. פעמים רבות, אני פוגש אנשי אלכסנדר, שמסבירים את הלמעלה, תוך כדי כך שהם מצביעים מעל ראשם בכיוון התקרה. לדעתי יש בהדרכה זו טעות. הלמעלה מתרחש בתוך הגוף שלנו, וכך יש להסביר זאת. לדוגמה: כשניתן לתלמיד את ההוראה "ניתן לגב להתארך ולהתרחב", נוסיף ונפרט: "למעלה לאורך עמוד השדרה, מתחתיתו ועד לראש". בדרך זו התלמיד יתעורר לחפש בתוך עצמו את הערנות המתבקשת, בצורה מציאותית ואמיתית יותר, משום שלמעלה זה באמת מתרחש בתוכנו ולא מחוץ לגופנו. כאן חשוב להוסיף ולציין ששלושת הלמעלה לא יכולים להתבצע ללא יחס של אופוזישן בין הראש לבין הגב, ובהמשך לכך בין הגב לבין הגפיים. בלעדי יחס אופוזיטורי זה אין כלל לדבר על שיטת אלכסנדר. אך מכיוון שאי-אפשר לדבר על הכל במאמר אחד והאופוזישן הוא נושא חשוב ומורכב, אתייחס לנושא זה בהזדמנות אחרת.
  3. הלמעלה שלישי – האנטי גרביטי - למעלה זה הוא תוצאה. הוא נוצר כאשר הפיקוד הראשוני פועל בהרמוניה וקואורדינציה. כלומר, כאשר הצוואר חופשי, כדי לאפשר לראש ללכת לפנים ולמעלה, כדי שהגב יתארך ויתרחב. כאשר תהליך זה פועל כהלכה, נוצר הלמעלה השלישי, אפשר לקרוא לו הלמעלה של האנטי גרביטי, או הקלות הנוצרת בגוף. למעלה זה לא מתרחש באיבר מסוים בגוף, הוא קיים בכל גופנו, או אפשר לומר בכל תא בגופנו. זהו כוח מסוים שנוצר בנו, כאשר אנו מכוונים כהלכה, והוא כמובן טבעי לנו. לצערנו לא קיים בנו כוח זה רוב הזמן, כיוון שהאדם איבד את השימוש הנכון והטבעי בעצמו. על-ידי למידה של כיוון הגוף בשיטת אלכסנדר או שיטות אחרות, אפשר להחזיר לגוף את הארגון הנכון והמתאים, שגורם ומעורר את הלמעלה הזה. למעלה זה מורגש בעיקר בגב שנעשה קל וזורם, אך אפשר לחוש אותו גם בידיים שנעשות קלות וצפות, וכן ברגליים בשעת הליכה או ריצה – הן נוטות אז להתרומם ביתר קלות.

אנסה להסביר בעזרת שתי דוגמאות, את שלושת הלמעלה:

דוגמה ראשונה: אדם (מורה או תלמיד בשיטת אלכסנדר) מכוון את עצמו בישיבה, כאשר הוא מוטה לפנים ב-45 מעלות.

אדם זה יתחיל בהוראות לפיקוד הראשוני וייתן את ההוראות המתאימות: להניח לצוואר להיות חופשי, כדי לתת לראש להוליך לפנים

ולמעלה – למעלה זה הוא הלמעלה של הראש. בהוראה זו, כוונתנו שהראש יחסית לגב המוטה לפנים ב-45 מעלות, יהיה חופשי במפרק האטלנטו-אוקספטלי, ויהיה במגמה של החוצה מעמוד השדרה – של התרחקות לכיוון מפגש הקיר הנגדי עם התקרה. כל האמור לעיל עוסק בכיוונו של הראש. כיוון זה ימנע מהראש להתקבע ולשקוע לתוך הגב. מיד ובו זמנית, הגב מתבקש להתארך ולהתרחב. להתארך ממפרקי הירך לכיוון הראש למעלה עד למפרק האטלנט-אוקספטלי. התארכות זו של עמוד השדרה לכיוון הראש זהו הלמעלה של הגב.

כאשר כיוונים אלה פעילים ודינמיים בתוך האדם, נוצר הלמעלה השלישי, שהוא הלמעלה של האנטי גרביטי, הנמצא בכל תא בגוף. הראש אז מקבל מגמה של כיוון לתקרה, וכן גם אפשר לבקש מהאדם להיות ער שכל חוליה בגב תהיה מכוונת מהקרקע לכיוון התקרה. הרגליים גם הן יצטרפו לערנות הזו ותהיה בהן מגמה של קלות מהרצפה לכיוון למעלה.

דוגמה שנייה: מורה מכוון תלמיד.

מורה עומד בעמידת הקוף ומדריך בעזרת הידיים תלמיד. מובן שכדי להדריך בידיו את התלמיד, תחילה על המורה לכוון את עצמו. הוא יבקש מעצמו לתת לצוואר להיות חופשי, כדי שהראש ילך לפנים ולמעלה – למעלה זה הלמעלה של הראש.

מיד ובו זמנית הגב מתבקש להתארך ולהתרחב. התארכות זו של הגב ממפרקי הירך לכיוון הראש הוא הלמעלה של הגב.

ושוב, כאשר כיוונים אלו של הפיקוד הראשוני פועלים כהלכה, האפקט שנוצר הוא, שהגוף, הראש והגפיים נעשים אנטי-גרביטיים. אפקט זה הוא הלמעלה השלישי האנטי גרביטי. האפקט הזה נוצר גם בידיים של המורה המכוון את עצמו – הידיים שזורמות מהגב לכיוון קצות האצבעות, יטו גם הן להיות קלות וצפות. הן תקבלנה תמיכה מצידי הגוף – ממפרקי הירך ועד לבתי השחי, דבר שיגרום להן להיות אנטי גרביטיות. הירכיים במצב זה נמצאות בין הגב שמעליהן הדרוך למעלה ומקל עליהן, לבין הרגליים הנטועות היטב בקרקע ותומכות בהן. כך שגם הרגליים לכל אורכן יפעלו מתוך תחושה וכוח אנטי גרביטיים.

לסיכום:

כאשר התפיסה של שלושת "הלמעלה" ברורה בדרך עבודתנו עם עצמנו ועם תלמידינו, קל יותר לדמיין את הכיוונים, וכאשר הדימוי קיים בדמיוננו, ניתן לבצע את הכיוונים. כך ההידברות בין המורה לתלמיד עשויה להיות ברורה יותר.

לדעתי, מורה שעובד לפי התפיסה של "שלושת הלמעלה" שתיארתי כאן, יידרש לנהל את כיווני ידיו כך שבכל פעולה ותנוחה הידיים תהיינה במגמה של למעלה נגד הקרקע – נגד כוח המשיכה, וזאת כשהן נעות למעלה וגם כשהן נעות למטה, כשהן נעות לפנים, וגם כשהן נעות לאחור.

כלומר, המגע של ידי המורה עם ראשו או גופו של התלמיד, אמור למסור כיוון תמידי של "למעלה". היכולת המתפתחת של המורה (בעקבותיה של התלמיד), מאפשרת להפריד בין כיוון לבין תנועה, הכיוון המתרחש בתוך גופנו, לא ייחלש בעוצמתו, בגין תנועות הגוף בחלל, אלא יישאר זורם וברור.

רעיונות אלה התבררו אצלי לאחר שנים רבות של עבודה עם ריקה בבית הספר החיפני לשיטת אלכסנדר; עבודה עם תלמידים, המשך התלבטות עם עצמי; נסיעות במשך שנים כדי להיפגש עם מקדונלד; ושוב שיחות שגלשו אפילו לוויכוחים עם ריקה.

במשך השנים נוכחתי לדעת, שרק המשך של עבודה וניסיון מתמיד להעמיד את העבודה במבחן המציאות, מאפשרים התקדמות. כמובן שלשם כך, יש צורך לעבוד הרבה עם תלמידים וכן עם מורים של השיטה. תהליך זה של רצון להבין ולהתפתח, בשילוב עם עבודה במידה מספקת, המלווה כל הזמן בביקורת עצמית, יוצר עם הזמן בהירות. לדעתי, תהליך זה לא אמור להסתיים כל זמן שהמורה פועל, והוא הגורם לעבודה בשיטת אלכסנדר להיות מעניינת ומרתקת. אין בכוונתי שנגלה שיטה חדשה או שנשנה את השיטה, אלא שנבין את שיטת אלכסנדר טוב יותר ומדויק יותר.

כשהייתי בבית הספר של מקדונלד בלונדון הייתי שומע לעיתים קרובות את המשפט: "זהו תהליך שלעולם לא מסתיים". עם הזמן אני נוכח כמה משפט זה נכון אפילו למעלה מזה – ככל שמתפתחים יותר בעבודה בשיטת אלכסנדר, נפתחות הבנות חדשות המעודדות להתקדם יותר ויותר.

בחזרה לראש העמוד





בחזרה לרשימת הביטאונים



 

 
   
עמותת ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר בישראל  |   טלפון: 03-5226172  |   ת.ד. 16163, תל-אביב 61161
   
על התמונה והשיטה